מה עבר לי בראש / רכבת מחשבות שמגיעה תמיד בזמן לתחנות רנדומליות בהחלט
1) אצל אורן חזן – פגישה בדויה
"האדון כבר ממתין לך מר בירמן, הרשה לי ללוות אותך" אמרה בטון חצי נוזף חצי סקרן האישה עבת הגוף שעמדה מולי כשדלת הכניסה של הטירה נפתחה. הערכתי שהטון שלה היה סקרן כי לא ציפתה שאכנס כשגופיה לכתפיי וכפכפים לכפות רגליי ושהטון שלה היה נוזף כי איחרתי ביותר מחצי שעה כיוון שחיפשתי את הנרגילה שלי. אורן חזן ישב על ספה בסגנון ויקטוריאני כשלידו בערה האח והאירה את החלוק הסגול שעל גופו. הרגשתי שנכנסתי לביתו של הרוזן דרקולה, ברקע נשמעה מוזיקה קלאסית כמעט מוכרת שנקטעה על ידי המארח שאמר לי : "שלום אדון בירמן, שב נא לצידי על הספה". התיישבתי מולו משתומם "זאת לא החאפלה לה ציפיתי", חשבתי לעצמי. "זו סונאטה לפסנתר מס' 14 של בטהובן, בביצועו של ווילהלם קמפף כמובן, אתה אולי מכיר אותה כסונאטת אור הירח." אמר מר חזן שפירש את מבטי המשתומם כניסיון לזהות את המוזיקה ברקע. אני לא הכרתי אותה בשום שם, אבל כמו שאבי לימדני שצריך להשתלב בכל שיחה עם כל אדם אמרתי לו "אף פעם לא הבנתי מה לא בסדר עם הביצוע של בטהובן עצמו שתמיד מאזינים למבצעים אחרים". מר חזן שמזג וויסקי לי ולו מלמל במבוכה "זה אולי קשור בכך שבאותה תקופה עדיין לא הומצא מכשיר הקלטה". מעולם לא הרגשתי טיפש יותר בחיי ואמרתי שטוב שבתאורה הקודרת לא רואים אותי מסמיק. רק מול הדלת בדרך החוצה העזתי לשאול אותו "חזן מה אתה משחק אותה? בטהובן?? ואיפה השארתי פה את הנרגילה שלי?" אורן השתומם : "את המה שלך?", "את הנר.. לא חשוב". יצאתי משם מינוס נרגילה ופלוס סימני שאלה רבים.
2) מזל טוב!
גורם בכיר במשטרה : החשדות (על מימון חתונת בתו מכספי שוחד) עלו כשעל הכובע של הבת של ביטן במסיבת רווקות הופיע הכיתוב -
"Bribe to be"
3) מוסך השכל
בבוקר שישי ברכב אישי למוסך בשפלה הזדמנתי
בישלתי קפה, כבשתי כיסא עליו בכבדות התיישבתי
פקידה אדישה ספק לבושה בטון כמעט דיפלומטי
ללא כל בושה או קמצוץ עכבה נקבה במחיר אניגמטי
בחור מהוקצע שגובהו ממוצע ושאת מוצאו לא ניחשתי
לא התרצה, שלח לה קריצה ושאל בחיוך די שרמנטי
"היש הנחה לסלב שכמותי, ידוע בתחום הדרמתי
אייח"צן מוסככם לכל מאן דבעי, כיום זה תשלום די סטנדרטי"
שעון הקיר התלוי מעלי הפסיק ניגונו האוטומטי
דממה חרישית שררה במוסך הרגשתי כאילו חלמתי
רק שיעול מיוסר ולא מזוהה ניסר את השקט הטראומתי
גברת פקידה ישבה שם קפואה בסטייל של מ"פ בגבעתי
עיניה אליו נשלחו כטילים כמו ממשגר פנאומטי
מבטה הזועם, הנרגז הנרגן כדלהלן פרשתי
"בבוקר שישי מלא עבודה וים סידורים שתכננתי
לטמבל כמוך באמצע יום חורף ודאי וודאי לא פיללתי"
מוסר ההשכל נרכש על ידי באופן אוטו דידקטי:
בשערי כל מוסך ניצב לו אימתן שומר סף מוצק אקרובטי
ואין להכניס אליו פרופורציות, הומור או כל סוג של דבר מה פיקנטי.
4) מועד ב' – MAN
בימים שאחרי מועדי א' העולם צריך גיבור יותר מאי פעם. בשקט , הרחק מן הרעש וההמולה הוא כבר נרשם מבעוד מועד לעוד מועד לשיפור הציון ואת הימים הקרובים יעביר בציפייה להודעה על מיקום הבחינה. עם שחר הוא ייצא לקרב חמוש בכרטיס נבחן , כרטיס סטודנט ומחברת החומר אותה תכנן לשרוף מזמן יחד עם כל הלשוניות המקומטות המלגלגות עליו. הוא לא עושה את זה בשביל התהילה , לא משלה את עצמו ויודע שכל חבריו היוצלחים משזפים עורם לדעת ומרעילים דמם בשטפונות של שיכר ואלכוהול ורובם לא ידעו שניגש למבחן הארור שוב. הוא לא עושה את זה בשביל הנשים גם אם הדודות המשגיחות היוו עבורו לא אחת קרקע פורייה להשתפשף בכישורי הפלירט שלו. כסף גם לא מניע אותו. כסף לא יוכל לקנות את הזרמים שעוברים לו בגוף כשנגמרת הבחינה והוא חופשי ומאושר ... עד למועד ב' הבא. רוב הקיץ הוא חף מריגושים ונקי מבילויים . "הרי לך טיפוס סימפטי ונורמטיבי לכל הדעות" היית חושב לעצמך לו היית חולף מולו ברחוב.. מבלי לדעת את סיפורו סוחט הדמעות.
" ב'' - MAN - עלייתו של הסטודנט הכושל " בבתי הקולנוע הקרובים לבתיכם.
5) אם זו קדמה, אני צנצנת
ציוני דרך, גילויים והמצאות האנושות:
חמשת אלפים לפנה"ס, מסופוטמיה - האדם ממציא את הגלגל. יותר סבתות מתחילות להגיע לערבי חג ואנשים נאלצים להתנדב להחזירן.
1928-
סר אלכסנדר פלמינג מגלה את הפניצלין. הימים שבהם היה מוצדק ליפול כמו זבובים משפעת או מחיידק כלשהו חלפו ואינם.
20.7.1969-
ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין דורכים על הירח. דגל ארצות הברית מוצב אף הוא על ירח. האמריקאים לא חזרו לירח למעלה מ-45 שנים. כנראה שאדמה חדשה פחות מרגשת כשאין אינדיאנים לטבוח בהם.
2018-
עולם המדע ניצב חסר אונים מול סוגיית הצנצנות והבקבוקים שמיוצרות כך שנשים, המהוות מעל 50% מהאוכלוסייה האנושית, לא יצליחו לפתוח את המכסה או הפקק ויעבירו לגבר. מדענים בכירים צופים פריצת דרך בתחום במהלך 40 השנים הקרובות.
6) מרתון תל אביב
סגירת רחובות ראשיים בתל אביב, פקקים מכאן ועד לטיזינאבי, מוזיקה רועשת בצמתים משעות הבוקר המוקדמות וניידות אמבולנס בכוננות שיא. זה ספורט, זה בריא - נפש בריאה בגוף בריא תגידו. כידוע לכל, במדינתנו ריצה ספונטנית לבד או עם חברים במסלולים שמיועדים לכך בבוקר יום שישי הינה עבירה על החוק שדינה
מאסר 5 שנים מקסימום. אין ברירה, אם כך, אלא לרוץ מרתון המוני ולאנוס את כל שאר תושבי העיר שכל חטאם הוא שלא בחרו להשתתף.
המסקנות אחרי שנהרג משתתף במרתון 2013 שנערך במזג אוויר שרבי הן, מסתבר, לקיים את המרתון במזג אוויר שרבי שוב אך להקדים אותו ל-5:30 בבוקר. לא, חלילה, לדחות את המרתון ליום לא שרבי, שהרי זה יהיה אבסורד. תוצאת ההקדמה של המרתון הינה 2 פצועים שפונו במצב קשה ועוד עשרות מפונים במצב קל - ועם זה, כמובן אנחנו יכולים לחיות בשקט, תוך שאנחנו עושים ת'מוות ליתר תושבי העיר.
אנו עושים זאת מדי שנה, ואפילו כמה פעמים בשנה, כי אנו רואים ערך עליון בשכנוע גברים, נשים ותף (ספורטאים שממילא לא זקוקים לתמריצים מסוג זה) לרוץ 42 ק"מ, או לפחות עד שייפלו מרגליהם. זה לא שאנו חיים במדינה שבה עשרות צעירים נהרגים מדי שנה באיזה מבצע צוק יצוק, מתוך אילוץ.
ערך הספורט חשוב יותר מערך החיים כנראה אם כל כך הרבה אנשים משתתפים במירוץ שתאכלס קרוי על שם מישהו שהשלים אותו, ומת במקום.
7) יופי של תהיה
אף פעם לא הבנתי איך יוצא שבכל תחרות מיס יוניברס תמיד זוכה מתמודדת מכדור הארץ.. זה מכור?
8) The harsh reality
האדם מקדיש 30 שנה מחייו לשינה, 10 שנים מחייו לאכילה ו-7 שנים מחייו לשמיעת חוות דעת של שופטים בתוכניות ריאליטי.
9) מחיר ההוזלה
מושפע מירידת מחירי הדלק, אתה מחפש סיבות לנסיעות מיותרות בימים כתיקונם.
נכנס לרכב לא צחצחת שיניים, מדליק אורות - עוצם ת'עיניים, יורד לים - עולה לתורה, עובר נתיב - חוזר בתשובה, מאבד כיוון - מפריס פרסה, לוחץ על הבלמים - משחרר אנחה, קורע ת'עיר - ותופר בחזרה, דרך ללא מוצא - ושכחת ת'כנפיים, נוסע מהר - לאט נפתחות העיניים, מצאת תפוח - ואיבדת ת'דרך, התנגשות חזיתית - של החומר עם הערך.
10) בין גאון לשיגעון
איך אני מרגיש? מינימום אייזיק ניוטון
מה גיליתי בפועל?
שכשמתכוונים לכתוב במקלדת בעברית "פיקס" וזה על קאפסלוק יוצא לך
"PHEX"...
11) כספומאניה
הם מנועים מלהודות בזה, אבל יש בינינו אנשים שהם חיילים בצבא מאומן באופן יסודי ושיטתי להגיע שנייה לפניך לכספומט בדיוק ברגע שאתה ממהר וצריך למשוך כסף, להיעמד שם ולהיראות מבולבלים כאילו נתקלו לראשונה בסוג חדש של בינה מלאכותית, להוציא כרטיס קופ"ח "בטעות" ולהכניס לכספומט, להפיל אותו כשמחזירים אותו, בסוף הוא רק רצה לבדוק יתרת חשבון, בלי למשוך כלום חוץ מקללות שלך בלב.
12) מאסטר שף
הקטע באודישנים של מאסטר שף שהשופטים מנסים לנחש מי הבנאדם לפי האוכל זה תמיד כזה:
אייל שני: "תכנס מאמא בת 56 מיוקנעם, שמבשלת מגיל 3, מביאה את הקרביים והנשמה שלה לכל מנה".
שף חיים כהן : "יכנס תל אביבי בן 42, פרוד טרי אחרי זוגיות ארוכה, בליין חיית לילה שמבשל בשביל החברים מכל הלב בזמנו הפנוי".
שף אהרוני: "אנחנו רוצים לראות אותך".
נכנס עטלף מתחיל להטריד מינית את הגבות של אהרוני.
אייל שני - *מתעלף*.
חיים כהן : "חיית לילה.. פגעתי..."
13)שעון חורף
הזמן עובר מהר כשעדיין לא העברת את השעון שעה אחורה.
14) קולפן בירה
מעניין כמה עוד "פותחני בקבוקי בירה" אצטרך לשבור עד שאדע לזהות קולפן תפוחי אדמה כשאני רואה אחד.
15) הכל יחסי
חשבת שלך היה יום קשה עד שראית מישהו מצחצח שיניים בשירותים של תחנת הרכבת.
16) כדורגל
קיץ בלי טורניר כדורגל גדול זה כמו לבוא למקום ההמבורגר הקבוע, להזמין את ההמבורגר שאתה הכי אוהב שם ולשמוע "אין לנו המבורגרים היום אבל יש מנת "ווימבלדון" שזה מחבטוני צ'יפס ספוגים במי גשמים, מנת "טור דה פראנס" שזה 2 טבעות בצל מחוברות ומלאות סטרואידים ויש, כמובן, מנת "גביע קונפדרציות" שזה כמו ההמבורגר שרצית מלכתחילה, רק חסר טעם".
17) רדיוהאד
ברדיו יש תשדירים שקוראים להתייחס להולכי הרגל כמו לקרובי משפחה. אספתי תלמיד בית ספר שבא לחצות כביש ואכלתי איתו משהו בבית. עכשיו אני ממתין לדיון בהארכת מעצר. שלא יגידו שהפרסום ברדיו עובד.
18) הזה של המגנטים
אין דרך גברית לחפש תמונה שלך מול הזה של המגנטים באירוע.
19) טעם נרכש
השיר "זהב" של סטטיק ובן אל תבורי בשמיעה ראשונה: "מה לעזאזל ילדים שומעים היום??? - מעביר תחנה.
לאחר עוד שתי שמיעות: צורח ומקלל את החברים שלך שלא מצליחים לרקוד את הכוריאורגרפיה שבנית לשיר.
20) Railway blues
תחילת שבוע, בוקר יום ראשון מגיע לתחנת הרכבת שמח וטוב לב. לפתע הכרוז מכריז שחל איסור לרכוב על אופניים בשטח התחנה.
יורד מהאופניים, מוריד את הקסדה מהראש תוך פליטת קללה עסיסית.
ניגש לעובד רנדומלי של רכבת ישראל ומודיע לו חגיגית שאני עוזב למתחרים שלהם התחנה המרכזית של האוטובוסים, איפה שמעלימים עין כשאנשים עם שריטות עמוקות כמוני כמו רכיבה על אופניים במרכזי תחבורה ציבורית מבצעים את זממם.
21) רק רוצה לקרוא
אין מה לעשות איתה
היא רק רוצה לקרוא
איפה לא תיקח אותה
היא רק רוצה לקרוא
מ"החוף" מאת אלכס גרלנד ו"על החוף" של נוויל שוט
כשספר נגמר, היא תתחיל חדש מחר
היא רק רוצה לקרוא.
22) חג שמח!
תמיד חשבתי שצירוף המילים החגיגי תקיעה, תרועה ושברים משמעותו הרפתקה מינית מגוונת שהתחילה בהרבה רעש וצלצולים והסתיימה בבית החולים.
23) אנגלית למתחילים
אדם אף פעם לא קם בבוקר וצופה מראש שיתקעו אותו עם מסמכים משפטיים שצריך לתרגם מעברית לאנגלית.
ובנושא לא קשור, למישהו יש בהישג יד קלטות של
Candy can do it?
חסרים לי פרקים 2 ו-5.
24) מטבע לשון
יש ת'קטע הזה שאתה מפשפש בארנק ומגלה מטבע מזוייף של עשרה שקלים. אתה הופך להיות לחוץ להיפטר מהחפץ הקטן הזה כאילו יש לו פוטנציאל להדביק אותך באיידס, נוסע למכולת שבכלל לא בכיוון שאתה צריך, מעביר למוכר את המטבע המזוייף מיד מיוזעת מלחץ שלא תבייש נהג פורמולה 1 בסיבוב האחרון, עוברות שתי שניות שמרגישות כמו נצח, אתה מבין שהמוכר בלע את הפתיון, אתה עוזב את המקום מינוס המטבע, פלוס חבילת קרמבואים בטעם שאתה בכלל לא אוהב ועם חיוך של מיליון דולר.
25) כריסטופר קולומבוס
יושב מול מחשב אקראי ופותח דפדפן של אינטרנט, מתחיל להקליד את הכתובת של הפייסבוק ונחרד לגלות שהוא לא משלים לי את הכתובת אוטומטית ואני צריך להקליד את כל הכתובת עצמאית, מרגיש כמו מגלה ארצות שדורך על אדמה בתולית בחברה בלי ציוויליזציה ושעלי מוטלת האחריות ללמד את הילידים להשתמש בחשמל כדי שיהיו להם שידורים חוזרים של סיינפלד וחברים, ללמד אותם את השילוב הקסום של קולה ועוגיות אוראו ועל השימוש באמצעי מניעה.
26) על החיים
אתה לא יכול להעריך את הדברים הבאמת חשובים בחיים עד שהמקרר שלך מתקלקל.
27) פרקים מיומנו של בליין
"הרגע הזה שבו מישהו תופס את המקום האחרון על הבר ואתה מכה על חטא שלפני 20 שנה הקלת ראש ולא באמת נתת ת'נשמה במשחק הכסאות".
28) אש אש מדורה
מי שעדיין מתפעל למראה של נמלה הנושאת עליה משקל גדול פי כמה עשרות ממשקל גופה, חזקה עליו שמימיו לא נתקל בילד דתי בן 7 שסוחב קרשים לל"ג בעומר.
29) פייסבוק
אין דבר שמכניס אותך לסרטים כמו לראות בפייסבוק תמונה של שני חברים שלכאורה לא אמורים להכיר אחד את השני כי אתה מכיר אחד מהצבא ואת השני מקורס פסיכומטרי . תמיד התגובה תהיה קיצונית ולא מידתית - "איך אתם מכירים ?!?!?!?!" .. ישר אתה נכנס לתחושה שהיה עירוב בין קודש לחול , מין בשאינו מינו כאילו מינימום אתה רואה בתמונה גדי מתבשל בחלב אימו. כאילו אתה גיבור על ורק לך יש את הבעלות על היכולת להכיר אנשים. מבחינתך אתה חייב ששני החברים יספקו לך במהרה אליבי מאיפה הם מכירים אחרת הם בחזקת אשמים בחבלה בסדר הטוב של המסגרות החברתיות של חייך.
30) שירות לקוחות
אם אני שהאיד שמקבל 67 בתולות , זה לגיטימי להתלונן לשירות לקוחות או שזה סתם להתחזר?
31) אבולוציה
מפאת חייו הקצרים קשה לאדם להעריך את האבולוציה...
בניסיון שלי כשאני מעניק לברמנית מחויכת מדי לטעמי שטר כחול של ש"י עגנון ודרכה הוא חוזר אליי בצורה של שטר ירקרק יותר של משה שרת, מספר מצלצלים ונוזל חריף בכוס זכוכית אותו אני שופך לקרביי ותוך זמן לא ארוך במיוחד חלק ממנו גורם לחושים שלי לעלות על מכוניות מתנגשות ולהיכנס חזק אחד בשני, חלק אחר ממנו נועץ לי עוד מסמר בכבד החלק השלישי כבר יגיע לאסלה כזאת או אחרת דרך נקב כזה או אחר. בדיוק ברגעים האלה של המיקרו אבולוציה הזאת אני מעריך את ש"י עגנון... אין עוד סופרים כאלה היום.